בין שותפות לממלכה

בתנ"ך ניתן לזהות שתי גישות כלפי המלכת מלך בישראל. מצד אחד, התורה מצווה "שום תשים עליך מלך". מצד שני, שמואל הנביא מוחה כאשר ישראל מבקשים עליהם מלך. את ההבדל בין שתי גישות אלו ניתן לתלות במצבים שונים בהם יכול להימצא העם. העם יכול להיות אוסף של פרטים, קבוצת אנשים שכל אחד מהם דואג לאינטרס הפרטי שלו. לעומת זאת, העם יכול להיות קבוצה מגובשת בה כל אחד מחבריה דואג לטובת הכלל. בזמנו של שמואל העם נמצא במצב בו "איש הישר בעיניו יעשה", כל אחד דואג לעצמו. ייסוד מלוכה במצב זה יוביל לאסון. המלכות צריכה להיווסד לאחר שאנשי העם עברו תהליך של מעבר מראיית האינטרס הפרטי לראיית טובת הכלל.