תקנון פרס "והגית בו" תשפד (2024)
תחרות כתיבה ויצירה של מאמרים תורניים לבני תורה שתורתם אינה אומנותם
המכון הגבוה לתורה ופרויקט השו"ת באוניברסיטת בר-אילן מכריזים על פרס
"והגית בו"
בחסות הקרן על שם הרמן נפתלי וגרייס חנה הולנדר
נושא התחרות בשנת תשפ"ד:
מלחמת חרבות ברזל בראי ההלכה: היבטים יחודיים בהקשר של חוסן אישי ולאומי.
מטרת הפרס הינה לעודד בני תורה, גברים ונשים, מעל גיל 35 שתורתם אינה אומנותם, להקדיש מזמנם ומרצם ליצירת עבודות תורניות משמעותיות וזאת תוך כדי מרוץ החיים, המשפחה והקריירה.
בני תורה היוצאים ממסגרות הלימוד לחיי תעסוקה מודרניים חווים מורכבות משמעותית. מחד גיסא, עוצמת הלימוד שחוו בצעירותם אמורה ללוותם בהמשך חייהם. מתיקות התורה ומשמעותה להתנהלות חייהם ברורה להם. מאידך גיסא, חינוך הילדים והטיפול בהורים, טרדות היום-יום וצרכי הפרנסה, אינם מאפשרים פניות לעיון לימודי עמוק ואינטנסיבי. במקרה הטוב, מוצא אדם הטרוד בפרנסתו זמן מועט ללימוד הדף היומי, המשנה היומית וכיוצא באלה.
תקוותנו היא כי מתן פרס וקביעת מסגרת זמן לכתיבת עבודות תביא (ותחזיר) את הלומד אל ספרי התלמוד ומפרשיו, אל ספרות המחשבה והשו"ת.
העבודות המצטיינות תזכנה בפרסים, ועבודות נבחרות נוספות תפורסמנה באתר ייעודי שיאפשר דיון ותגובות, במטרה ליצור קהילה יוצרת ולומדת.
ועדת הפרס, המורכבת מאנשי תורה ומעשה יחד עם נציג המשפחה, תקבע את הנושא השנתי (בשנת תשפ"ד הנושא יהיה "ממלחמת חרבות ברזל בראי ההלכה: היבטים יחודיים בהקשר של חוסן אישי ולאומי")
ותבחן את החיבורים המוגשים לה לפי שלושה מדדים:
- מקוריות : המאמר יכלול יסוד יצירתי-חידושי, ולא יהיה רק איסוף או סיכום של שיטות קיימות.
- עניין ומשמעות: המאמר יעסוק בנושא שיוכרז מידי שנה ברמה הלמדנית - הלכתית, ויהיה בעל עניין ומשמעות.
- איכות: בהירות ורהיטות באופן הצגת הנושא והרצאתו.
הפרסים:
- סכום הפרס הכספי לזוכה במקום הראשון יעמוד על 15,000 ₪
- סכום הפרס הכספי לזוכה במקום השני יעמוד על ₪ 10,000 ₪
- למספר מאמרים נבחרים נוספים יוענק מאגר פרויקט השו"ת.
תנאי הגשה עיקריים:
- הגשת החיבורים למועמדות לפרס תיעשה עד לתאריך ר"ח אב תשפ"ד
- טקס הענקת הפרס ופרסום שמות הזוכים יהיה בחנוכה תשפ"ה.
- ניתן להגיש אך ורק כתבי יד שלמים, הכתובים היטב וערוכים מבחינה לשונית וסגנונית (פירוט והנחיות לכתיבה להלן בנספח א' .
- על המחבר לצרף קורות חיים ותקציר החיבור (עד 300 מילים), ולענות על השאלון האינטרנטי שנמצא להלן בנספח ב'.
- אורך המאמר יהיה בין 3500 ל- 7000 מילים.
- לא יפורסמו מאמרים שפורסמו במקומות אחרים, או שנשלחו במקביל לשיפוט במקום אחר.
- לתחרות לא יוכלו לגשת קרובים מדרגה ראשונה של חברי וועדת הפרס, סגל המכון הגבוה לתורה ועובדי פרויקט השו"ת שבאוניברסיטת בר-אילן.
- שמות הזוכים יפורסמו בבמות מדיה שונות.
- בהליך ההגשה, הקריאה והשיפוט של כתבי היד שיוגשו, יישמר עיקרון האנונימיות ותהיה הקפדה על חסיון זהותם של המחברים והשופטים כאחד.
- אם לא ימצא מאמר הראוי לזכות בפרס לא יינתן הפרס בשנה זו.
- תנאי לזכייה בפרס הוא הסכמה לפרסומו במסגרת המכון הגבוה לתורה ופרויקט השו"ת.
- בהגשת כתב היד מצהיר המחבר כי כתב היד הינו יצירה מקורית שלו.
- חוות הדעת ושיקולי וועדת הפרס לא יימסרו למחברים.
- זוכים משנים קודמות אינם זכאים להגיש פעם נוספת.
לבירורים ניתן לפנות למר יוני גוטמן, מנהל המכון בדוא"ל [email protected]
נספח א': הנחיות כתיבה
א. כתב היד המוגש צריך לכלול:
- שער ראשי ובו שם המאמר ושם הכותב)
- תקציר
- ראשי פרקים לחלקי המאמר.
- גוף המאמר.
- סיכום.
ב. עיצוב הטקסט והתקנתו
- יש להגיש את כתב היד בתוכנת וורד. בגופן דויד 12 אחיד לעברית ו- 12 Times New Roman ללועזית, ללא שימוש בפונטים נוספים, בגודל אותיות אחיד וברווח כפול בין השורות (כל חלקי הטקסט, ובכללם ציטוטים והערות שוליים). עם מספור רציף של המאמר מתחילתו ועד סופו.
- יש להבחין בין קו מפריד המציין טווח או ניגוד – למשל בין מספרים (כגון: עמ' 19-23), ובין מקף מחבר שצריך להיות בגובה ראשי האותיות, כגון: בר־אילן.
- אין להשתמש בראשי תיבות שאינם נקראים כמילה: תל אביב (ולא: ת"א), וכיוצא בזה (ולא: וכיו"ב). לקיצור מילים או שמות בעברית יש להשתמש אך ורק בגרש (ר' חיים) אות אחת) או בגרשיים (מהרי"ק).
- אין צורך לפתוח ראשי תיבות של מחברים וספרים (רשב"א, שו"ת).
ג. עיצוב פסקאות
- בכל פסקה ראשונה אחרי כותרת או אחרי רווח (מתודי או אחרי ציטוט המובא כפסקה נפרדת) – השורה הראשונה מיושרת לימין ללא זיח. בכל פסקה ממשיכה – זיח נראה לעין בשורה הראשונה. ציטוט ארוך (חמש שורות או יותר) או בעל חשיבות מיוחדת להביא כפסקה נפרדת מוזחת כולה מצד ימין (בלבד), בגודל אותיות רגיל, עם רווח שורה לפניה ואחריה.
- ציטוט המובא בפסקה נפרדת לא יוקף במירכאות. אם יש מירכאות בתוך הציטוט הן תהינה מירכאות כפולות.
ציטוט קצר מ-5 שורות או בעל חשיבות פחותה יובא ברצף הדברים שהוא קשור אליהם, באותה פסקה, ויוקף המירכאות כפולות.
- ראשי הפרקים והכותרות יודגשו באופן הנראה לעין. במידה שיש צורך בהדגשת תוכן - בפונט שמן (bold) בלבד.
ד. הפניות
- לספרים ומאמרים בגוף המאמר: בעברית - במירכאות (כפולות); שמות ספרים בלועזית – באיטליקס.
- סימון מספרי הערות שוליים בטקסט: כשיש מספר הערה וסימן פיסוק ברצף, סימן הפיסוק יבוא לפני מספר ההערה.
- הערת כוכבית באה בראש רשימת ההערות והיא מתייחסת למאמר/לפרק כולו; אין לסמן כוכבית בכותרת.
- ציון מספרי עמודים או הלכות וכדומה בהפניה ביבליוגרפית: בציטוט או בהתייחסות ספציפית יש להביא מספרי עמודים של העניין הנדון.
אין להשתמש בצורות 'ואילך, אלא יש לנקוב מספרים מדויקים. בהפניה לחיבור שלם אין צורך לציין מספרי עמודים.
ה. הפניות ביבליוגרפיות
- מקרא: בראשית א, יט.
- חיבורי חז"ל וחיבורים רבניים: משנה, בבא קמא א, א; תוספתא, ברכות א, א; בבלי, ברכות ב ע"א; ירושלמי, דמאי ד, ג (כד ע"א); רמב"ם, הל' ברכות, ב, ה.
- מדרשים: מכילתא דר"י, פסחא טז (עמ' 58); מכילתא דרשב"י יח, כז (עמ' 135); בראשית רבה סז, א (עמ' 752); ספרי במדבר, בהעלותך צט (עמ' 98); ספרי דברים יד (עמ' 23)
- יש להוסיף לפני מספר העמוד את שם המהדיר/המהדירים במידה ונעשה בהם שימוש, כך: מכילתא דר"י, פסחא טז (מהדורת הורוביץ ורבין, עמ' 58).
ו. כתיב ופיסוק
יש להקפיד על עקביות לאורך כל המאמר.
נספח ב': קישור לשאלון אינטרנטי
לצירוף קורות חיים, הגשת תקציר המאמר (עד 300 מילים), והגשת המאמר עצמו- לחץ על הקישור הזה.
ליצירת קשר
בוואטס אפ: 
בטלפון: 03-5318479
03-5318659
או במייל: [email protected]